לקראת שלושת השבועות

מה נהגו בשלושת השבועות? והאם מותר לקיים קייטנה בשלושת השבועות

 

שלושת השבועות הם שלושה שבועות שבין צום יז' בתמוז לצום תשעה באב,

זו תקופה שאירעו לאבותינו ולנו צרות רבות ושונות החל מחטא המרגלים וחורבן בתי המקדש ועד חורבן גוש קטיף.

 יש דינים שונים למנהגי 3 השבועות ויש דינים חמורים יותר לתשעת הימים שבין ר"ח אב לט' באב ודינים חמורים יותר לשבוע שחל בו ט' באב.

מנהגי שלושת השבועות:

ריקודים ושמיעת מוסיקה- נהגו לא לרקוד ולא לשמוע מוסיקה בגלל השמחה שבהם, אך ללמד וללמוד נגינה מותר עד שבוע שחל בו ט' באב.

בסעודות מצווה מותר לשמוע מוסיקה עד ר"ח אב.

לגבי שמיעת מוסיקה מרדיו יש שהקלו אך רבים המחמירים (הרב משה פיינשטיין, ובעל ציץ אליעזר אסר גם מוסיקה ווקאלית, – אך נראה שבשירים עצובים יש להקל)

אפשר להקל להשמיע מוסיקה עצובה בטקסים שונים כגון בבית ספר וכדו'.

טיולים בריכה ובית מלון- מותר בשלושת השבועות ונהגו להחמיר בשמחה מיוחדת מר"ח אב, אך אם שוחה למטרת בריאות או יוצא לבית מלון להשתלמות-מותר.

שהחיינו – נהגו לא לברך שהחיינו על פרי או בגד חדש, ורוב הפוסקים מקילים לברך שהחיינו בשבתות עד ר"ח אב, ובוודאי יש להקל אפילו שלא בשבת אם זו מצווה עוברת כגון נולדה לו בת או רואה את חברו שלא ראהו זמן מרובה.

אירוסין ונישואין – פגישת ההורים לתנאים מותר לקיים ורצוי לא לדחות, אך מסיבות אירוסין ונישואין נהגו לדחות, ויש מנהגים שונים לכן אם יש דחיפות מומלץ לשאול.

תספורת – נפסק בשולחן ערוך איסור תספורת אך למנהג ספרד רק בשבוע שחל בו ט' באב ולמנהג אשכנז אסור להסתפר כל שלושת השבועות.(וכך מנהג מרוקו וג'רבה, ומנהג תוניס מר"ח).

בשעת הצורך ניתן להקל בתספורת לקטן עד שבוע שחל בו, וכן לא החמירו בתספורת לנשים.

גילוח – כל אחד ינהג כמנהג אבותיו, יש שהקלו לכבוד שבת עד שבת חזון. רוב מוחלט של האשכנזים נהגו להחמיר מר"ח, וכן הספרדים בשבוע שחל בו ט' באב.

בשר ויין – המקור במשנה במסכת תענית, האשכנזים נהגו לאסור מר"ח כולל ראש חודש עד חצות יום י' באב, הספרדים נהגו איסור רק לאחר ראש חודש עד סוף יום י' באב, ומנהג התימנים לא לאכול בשר רק בסעודה מפסקת כלשון המשנה.

נהגו להחמיר לא לאכול תבשיל שנתבשל עם בשר, אך דבר מאכל פרווה שנתבשל בכלי בשרי – הקלו.

וכן הקלו לחולה וליולדת תוך ל' יום ולמנקת שזקוקה לצורך החלב.

בשבתות אוכלים בשר ושותים יין, וכן בסעודות מצווה אם כי בסעודות מצווה בשבוע שחל בו הרמ"א התיר רק למניין מצומצם.

בהבדלה של שבת חזון יש מהאשכנזים שנהגו לתת לקטן (בין 6 ל-9) לשתות יין ההבדלה, ואם אין קטן-ישתה המבדיל.

בנייה ונטיעה – אסורים מר"ח אם מיועדים למותרות, אך לסלק כיעור או למגורים-מותר.

ובמקום הפסד מותר לעבור דירה.

משא ומתן – ימעט בקניות חשובות מר"ח.

כיבוס – המקור במסכת תענית, האיסור כולל כיבוס וכן ללבוש מכובס, האשכנזים אסרו מר"ח והספרדים רק בשבוע שחל בו ט' באב. לכבוד שבת חזון הרוב מקילים.

נהגו להכין ללבוש בגדים מכובסים למשך כשעה לפני ר"ח על מנת שיהיו לו בגדים להחלפה, ויש בקלו בזריקת הבגד על הרצפה.

התלכלך בגדו וגנאי הוא לו יכול לנקות הכתם.

הקלו בכיבוס בגדי ילדים ותינוקות והוא הדין במצעים של הקטנים.

מקלחת – האשכנזים החמירו ברחיצה לתענוג מר"ח אב ואפילו במים צוננים, והספרדים רק בשבוע שחל בו.

ובהרגלי הניקיון של ימנו כולנו נחשבים איסטניס (אדם שדעתו יפה ונגרם לו צער ממצב של חוסר ניקיון) מותר להתקלח בפושרים אך לא יאריך ויתענג במקלחת. והרוצה להחמיר לא להתקלח ישקול את הסבל שגורם לחבריו אם ריחו נודף.

אם אין צורך רפואי יש להימנע מללכת לבריכה בימים אלו.

 

יהי רצון שכל ההלכות נכתבו ללימוד בלבד ולא למעשה כיוון שיגיע משיח צדקנו ויבנה בית המקדש ויהפוך לנו את אבלנו לימים טובים ולשמחה.

 

 

 

2.

שו"ת מחו"ל –

אדם שנמצא בחו"ל במקום שעדיין לא נכנסה שבת אך בארץ ישראל כבר נכנסה שבת,

האם מותר לו לקרוא אתרי חדשות מהארץ? האם מותר לשלוח מייל לארץ/להשאיר הודעות במשיבון?

האם יהיה מותר ליהודי מחו"ל לעשות מלאכות מרחוק שיהודי מארץ ישראל יכול להנות מהם בשבת עצמה (ניתן להפעיל מרחוק מכשירים שונים כגון אורות וכדומה)?

העקרונות למצבו הם פשוטים, כיוון שליהודים הגרים בארץ כבר נכנסה שבת, הרי שאסור לו לסייע להם בחילול השבת וכן אסור לו לחזק ידי עוברי עבירה.

לכן כל פעולה שאין בה משום אלו – מותרת.

אך נראה שאין לגלוש  באתרי חדשות מהארץ הרי הוא מחזק ידי עוברי עבירה כיוון שנתוני הגלישה מסייעים לאתרים אלו .

אך לשלוח מיילים/הודעות אין חשש.

קיימת הלכה מעניינת דומה לגבי אדם שקיבל שבת מוקדמת ורוצה להשתמש בחברו שעדיין לא קיבל שבת -

בשו"ע (או"ח סי' רסג סי"ז) פסק: "י"א שמי שקבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה". והרמ"א מוסיף: "ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת, וכל שכן במוצאי שבת. מי שמאחר להתפלל במו"ש או שממשיך סעודתו בלילה, מותר לומר לחבירו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו, ומותר ליהנות ולאכול ממלאכתו, כן נ"ל".

מדובר כאן על איסור הנאה מ"מעשה שבת" היינו שאסור לנו ליהנות ממלאכה הנעשית בשבת כיוון שלנו אסור לעשותה, אף על פי שמי שעושה אותה מותר בעשייתה  - הדוגמא הרגילה היא האיסור ליהנות ממלאכת גוי בשבת (לא לכל דבר ניתן להשתמש בגוי של שבת!)

לפי זה יכול היהודי מחו"ל לבצע מלאכות שונות לצורך יהודי א"י כגון להדליק להם אורות.

אם כי יש שכתבו שהסיבה היא כיוון שגם היהודי שכבר קיבל שבת יכול להישאל על נדרו ואף הוא יוכל לעשות את אותן מלאכות.

לפי הסיבה הזו, יהיה אסור ליהודי מא"י ליהנות ממלאכה זו שנעשתה על ידי יהודי מחו"ל לצורכו בשבת, כיוון שאינו דומה למקבל שבת מוקדמת שהרי אינו יכול להפקיע שבת שכבר נכנסה.

© 2019 by MZC.  פותח ועוצב על ידי מזח אפליקציות |  Tel: 074-701-37-22

לסיורים: 054-817-5073