סיור יד ושם

 

 

 

 

פתיחה בחוץ:

 

המוזיאון החדש של יד ושם נפתח לפני כמעט 3 שנים. הוא עוצב ע''י האדריכל משה ספדיה, שבפניו עמדו שיקולים רבים בעת תכנון המוזיאון. המוזיאון בנוי בצורה של משולש החוצה את ההר בבסיס אורכו וקצוותיו נמצאים מעל פני האדמה.

 

 

 

 ספדיה תכנן כך את המוזיאון על מנת לספר את סיפור מלחמת העולם השניה מנקודת המבט היהודית- אנו נמצאים כעת בנקודה הרחבה ביותר במוזיאון, מעל פני האדמה אל מול מיצג וידאו המתאר את החיים היהודיים באירופה לפני מלחמת העולם השניה. מכאן והלאה המוזיאון הולך והופך צר יותר ונכנס אל תוך האדמה, סימן למסתור, תחושה של מחנק, עולמם של היהודים נסגר עליהם וחרב. בנוסף- המשולש הוא למעשה חצי ממגן דוד, מגן דוד שאינו שלם מהווה סימן לאותם יהודים שהיו חלק בלתי נפרד מהעם היהודי שנחרב בשואה ועל כן לעולם לא יהיה העם היהודי שלם כפי שהיה.

 

מיצג פתיחה 'נוף חיים': המוזיאון החדש של יד ושם- מבנה גאוגרפי, גישה מרכזית, רעיון המיצג;

 

{3 דקות לצפייה במיצג}: את המיצג שאנו רואים כעת יצרה האמנית מיכל רובנר, אמנית ישראלית מובילה בעולם. המיצג מתאר את חיי הקהילה היהודית באירופה בין שני מלחמות עולם-

 

 

 

ניתן לראות כאן שלל מאפיינים שונים מחיי הקהילה היהודית; החדר שבו למדו ילדים תורה, קבוצת ילדים שרה את התקווה בגרסתה המקורית, מגוון פוליטי ודתי שהתקיים בחברה היהודית- אורתודוקסים, חרדים, אנשי רוח מובילים כגון מרק שאגל, צייר מפורסם, קפקא. מה עוד ניתן לראות? תמונות מחיי משפחה, עבודות מלאכה ותפירה, תזמורת, בית כנסת, בתי קפה, ריקודים שלתנועות הנוער והרב ה'מלמד' בחדר. חשוב להדגיש כי זהו לא מיצג היסטורי, אלא מיצג אומנותי, המנסה להעביר תחושה ואוירה ייחודית.

 

המיצג למעשה מסביר לנו על אנו מבכים, מהו החורבן הגדול שנעשה בתקופת השואה. כיוון שאנו נכנסים לסיפור אשר כולנו יודעים את סופו מראש, חשוב שנבין מהי נקודת ההתחלה של היהודים אשר חוו את השואה וכיצד נראו חייהם קודם לכן. קהילות יהודיות שלמות נחרבו במהלך השואה- על מנת להמחיש זאת במספרים לדוגמא, לפני מלחמת העולם השניה חיו בורשה כ3.5 מיליון יהודים, וכיום חיים בה בין 4,000 ל5,000 יהודים. 

 

גלריה 1- המפלגה הנאצית: הרקע לעליית היטלר לשלטון, ההבדלים בין האנטישמיות המסורתית לאנטישמיות הנאצית, ליל הבדולח;

 

היטלר עולה לשלטון בגרמניה בשנת 1933 כאשר הכלכלה הגרמנית נמצאת בשפל כבד. ישנה אינפלציה כבדה מאוד, דולר אמריקני אחד שווה לכמה מיליוני מרק גרמני ולכסף אין ערך. היטלר יוצר אלטרנטיבה שמדברת אל כלל העם הגרמני; הוא מבטיח להוציא את הכלכלה הגרמנית מהמיתון הכבד ומבקש להחזיר לגרמניה את כבודה וגדולתה. הוא מבסס את מעמדו בעם הגרמני ע''י תעמולה אינטנסיבית, תנועות נוער, חינוך. העם הגרמני חווה תבוסה קשה בלחמת העולם הראשונה ורובו אינו מאמין בממשלה הקיימת, רפובליקת ויימאר. היטלר נכנס לתוך ריק בחברה הגרמנית והתחושה היא כי הוא האדם הנכון להוביל את גרמניה.

 

(דגלי המפלגה)- צלב הקרס, סמלה של המפלגה הנאצית אשר במרכז הדגלים מבוסס על סמלה של הקיסרות הרומית הקדושה ששלטה בגרמניה במאה ה-17 והיטלר רואה בה כתקופה שבה גרמניה הייתה בשיא גדולתה ולכן שואב מתקופה זו השראה ומגדיר אותה כרייך ה-1.

 

(תמונות מן המצעד השנתי של המפלגה הנאצית)- חלק גדול מכוחה והשפעתה של האידיאולוגיה הנאצית על העם הגרמני טמון בלחץ החברתי שהוטל על אנשים. רבים חיפשו מקום להשתייך אליו ומצאו את מקומם בשורות המפלגה.

 

 

תחושת הגאווה הלאומית וההשתייכות לעם הגרמני החלה לתפוס חלק ניכר בקרב העם הגרמני.

 

 

(התייחסות לספר 'מיין קאמפ')- את הספר 'מיין קאמפ' כותב היטלר 10 שנים טרם עלייתו לשלטון בעודו יושב בכלא על נסיון הפיכה שכשל, וזהו ספר המפרט את משנתו שלמעשה הפכה לימים להיות בסיס האידיאולוגיה הנאצית. בספר היטלר מתאר עולם אשר מחולק לגזעים שונים באופן ביולוגי; הוא מבסס את התיאוריה של על פי התורה שהניח דרווין שבמקורה מתייחסת לבע''ח- החזק בטבע שורד. היטלר שואב רעיון זה ומשליך אותו על בני אנוש, ויוצר למעשה תורה שבה בני האדם מתחלקים לגזעים שונים על בסיס ביולוגי שלא ניתן לשנותו, וקיימת היררכיה ביניהם.

חשוב מאוד להדגיש כי האנטישמיות הנאצית שונה בבסיסה מן האנטישמיות המסורתית.

 

 

האנטישמיות הנאצית מתבססת על הרעיון כי היהדות היא גזע אשר נקבע על פי מרכיב ביולוגי שלא ניתן לשנותו, מבנה גנטי מולד. התיאוריה המדעית מהווה גרעין עיקרי וחשוב בהבנת התפיסה הנאצית. בתקופה שבה שלטה האנטישמיות המסורתית יכלו יהודים להמיר את דתם ובכך להסיר מעליהם את אות הקלון שהטילה עליהם החברה, ואילו ע"פ הנאצים יהודים ירדפו באשר הם בכל מקום אליו יפנו.

 

(קריקטורות)- כיצד מציגות קריקטורות אלו את דמות היהודי?

 

חלק עיקרי וחשוב מן התעמולה הנאצית הינו למעשה תהליך ה'דה- הומניזציה' שעשו הנאצים ליהודים. זהו תהליך אשר במרכזו עומד הרעיון כי היהודים הם אינם בני אדם, אלא רק בעלי תכונות אנושיות לכאורה אשר נועדו להטעות ולרמות. בקריקטורות ניתן לראות את היהודי המוצג כטפיל המאיים להשתלט על העולם ובעיניו סימן של דולר, רדיפת בצע וחמדנות, ובעינו השניה סימן הקומוניזם, רעיון שזוהה כרעיון יהודי ואיים מאוד על הנאצים והעם הגרמני.

 

(שלטים)- חרם כלכלי וחברתי שהוטל על היהודים.

 

(חלל ליל הבדולח: תמונה של תור המבקשים ויזה)-

 

מיהם האנשים שעומדים בתור? מה הם מבקשים?

 

תמונה זו היא תמונה של אנשים העומדים בתור לקבלת ויזה. היהודים בשלב זה רואים את ההגירה מגרמניה כפתרון למצבם- גם היטלר, בנקודה זו של המלחמה רוצה שהיהודים יעזבו את גרמניה. בועידת אוויאן שהתכנסה באותה תקופה על מנת לדון בסוגיית היהודים- הסכימה מדינה אחת בלבד לקבל את הפליטים היהודים לשטחיה- הרפובליקה הדומיניקנית.

 

ליל הבדולח מייצג נקודת ציון קריטית במדיניות הנאצים נגד היהודים; עד שנת 38 עיקר העשייה הנאצית במלחמתם נגד היהודים התבטאה בחקיקה אינטנסיבית- יותר מ-400 חוקים אנטישמיים חוקקו בגרמניה החל מעליית היטלר לשלטון עד 38; מאורעות ליל הבדולח, שהיו פרעות אלימות ביהודים הפכו לסמל לנקודה שבה המדיניות נגד היהודים החלה להיות אלימה- כ-30,000 יהודים אמידים ובעלי השפעה נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. הדבר מהווה שינוי מרכזי כיוון שהחל מנקודה זו והלאה היהודים לא נזקקו לעבור על החוק על מנת להישלח למחנות ולהיעצר- מספיק שהיו יהודים על מנת שיעצרו אותם.

 

גלריה 2- הפלישה לפולין: האופן בו חולקה פולין, מדיניות הצבא הגרמני, 'מפגש' החייל הגרמני עם היהודי המזרח אירופי ; 

 

(מפת החלוקה של פולין)- כאשר פולשים הגרמנים לפולין ב1939 פולין מתחלקת ל-3 חלקים עיקריים; מערב פולין מסופחת לגרמניה, מזרחה לרוסיה, ומרכז פולין מוכרז כשטחי 'הגנרל גוברנמאן'.

 

(תמונות התעללות ביהודים- גזירת זקנים, תמונת הרב סגל)- בתחילת הפלישה לפולין עדיין לא נקבעת מדיניות חד משמעית בנוגע לשטחי הגנרל גוברנמאן, פעמים רבות נקבעו הצעדים ע''פ גחמותיהם של החיילים.

 

אם אין פקודה ברורה לביצוע מעשי ההתעללות, מדוע לדעתכם הם עושים זאת?

 

עם הפלישה לפולין פוגשים החיילים הגרמנים את דמות היהודי ממזרח אירופה; היהודים במזרח אירופה שונים מן היהודים במערבה, הן במראה החיצוני והן באורחות החיים שלהם. מערכת החינוך והתעמולה הנאצית מכוונת לקראת המפגש של החייל הגרמני עם היהודי המזרח אירופי, שדמותו דומה מאוד לדמות היהודי שבתעמולה הנאצית, ולכן החיילים הגרמנים משחררים כל רסן- הם פוגעים ביהודים מתוך גחמות, רצון לשלוט, שנאה עזה שחקוקה בהם.

 

מיהם לדעתכם האנשים הראשונים בהם הנאצים פוגעים עם הפלישה לפולין?

 

מיד עם פלישתם לפולין רוצחים הנאצים רבים מאנשי האליטה התרבותית של פולין; אנשי מדע ורוח, הוגי דעות, פוליטיקאים, משוררים, אנשי כנסיה ומשכילים.

 

מדוע לדעתכם הם עושים זאת?

 

הנאצים חששו כי אנשים אלו, אשר נתפסו כמנהיגים חברתיים בפולין, ישפיעו על המתרחש בחברה הפולנית ועל דעת הקהל של הציבור הפולני, ובכך יובילו לאיבוד השליטה הגרמנית בעם הפולני.

 

(הטלאי הצהוב)- לאחר קבלת איגרת הבזק של הימלר מרוכזים היהודים בגטאות ומוטל עליהם לענוד טלאי צהוב על מנת שניתן יהיה לזהותם, עוד סימן מיני רבים לתהליך הדה- הומנזיציה שחוללו הנאצים ביהודים.

 

גלריה 3- הגטאות: חיי היהודים בגטו, הרעב הכבד, שמירה על צלם אנוש לצד ניסיון הדה הומניזציה של הגרמנים;

 

(רחבת גטו ורשה)- מהו גטו? מדוע לדעתכם החליטו הגרמנים על הקמת הגטאות?

 

הגטו הוא למעשה שכונה בתוך עיר אשר תחומה מוגדר ועל היהודים הותר לשהות אך ורק בתחום זה. לרוב בחרו הנאצים לרכז את היהודים בשכונות הירודות ביותר מבחינת תשתיות ותנאי סניטציה, וכמו כן היו אלו שטחים קטנים בהשוואה לכלל שטח העיר; בגטו ורשה לדוגמא רוכזו היהודים שהיוו שליש מאוכלוסיית העיר על 2.4% משטחה. הגרמנים ריכזו את היהודים כיוון שהדבר הקנה שליטה רחבה יותר ויכולת לנייד את האוכלוסיה היהודית כרצונם. חשוב לציין כי הגטאות אינן מתקני השמדה והנאצים לא הקימו אותם מתוך ניסיון להשמיד את היהודים, דבר שהגיע לאחר מכן עם הקמת מחנות ההשמדה. בעת הקמת הגטאות מטרתם הייתה ריכוז נידוי ובידוד היהודים מהחברה.

 

(סרט וידיאו: רעב)- גטו ורשה היה הגטו הגדול ביותר מבין הגטאות. הגטו הוקף חומה גבוהה ומעליה גדרי תיל ולכן היה קשה מאוד לצאת מן הגטו, דבר אשר יצר רמת רעב כבדה מאוד בתוך הגטו. קצבת הקלוריות היומית לאדם ממוצע בגטו היתה 184 קלוריות. הרעב הכבד ששרר יצר אמות מידה מוסריות חדשות שלא התקיימו קודם בחברה היהודית- ילדים נאלצו לגנוב אוכל מהוריהם ורבים מצאו עצמם יוצאים מגדרם על מנת להשיג מזון. אחת התופעות שהופיעו בגטו בעקבות הרעב היו 'החטפנים'; ילדים רעבים אשר גנבו אוכל מתוך רעב כבד ולא מתוך בצע או רצון לעשות את המעשה. ילדים אלה ביקשו לכנותם 'חטפנים' ולא גנבים, כיוון שאין הם עושים זאת מתוך שליטה או רצון.

(חדר התאטרון)- מה אנו רואים בתמונה זו? איזה אירוע מתרחש כאן?

 

על אף שהחיים בגטו היו כרוכים בהתמודדות יומיומית עם תנאים קשים מאוד רבים מאנשי החברה היהודית בחרו לדבוק בדרך החיים שדגלו בה לפני המלחמה; תיאטראות רבים הוקמו, בתי קפה, תזמורות וחיי תרבות ענפים שהתרחשו באופן מחתרתי בגטו, תוך סיכון חייהם של כל הנוגעים בדבר. ליהודים היה חשוב לשמור על המאפיינים התרבותיים ועל ההווי החברתי, שכן רבים העידו כי זה מה שעזר להם לשרוד והפיח בם תקווה- לצד תהליך הדה הומניזציה שביצעו בהם הגרמנים שמרו תמיד על צלם אנוש.

 

(5 דקות של הסתובבות חופשית בגלריית הגטאות)

 

שבר- מבצע ברברוסה: מלחמה אידיאולוגית;

 

מבצע ברברוסה הוא למעשה מבצע פלישתה של גרמניה לבריה"מ. זוהי נקודה קריטית במלחמה"ע ה-2 כיוון שהחל מנקודה זו והלאה המלחמה הופכת להיות מלחמה אידיאולוגית, מלחמה על תפיסת עולם; הנאציזם מול הקומוניזם. הגרמנים פולשים לבריה"מ מתוך רצון להראות לעולם שהנאציזם הוא הרעיון השולט. בנקודה זו מתחילה למעשה ההשמדה ההמונית של היהודים- הגרמנים עוברים מרצח עקיף {גטאות} לרצח ישיר שתחילתו בבורות הירי וסופו במחנות ההשמדה. נקודה זו היא הנקודה הצרה ביותר במוזיאון מבחינה אדריכלית.

 

מדוע לדעתכם מחליטים הגרמנים להשמיד את היהודים דווקא בנקודה זו של המלחמה?

 

אחת הסיבות לכך היא שהגרמנים מזהים את היהודים עם הקומוניזם, ולכן כאשר מתחילה המלחמה המעשית כנגד הקומוניזם מתחילה גם ההשמדה ההמונית של היהודים. בנוסף, החיילים בצבא הגרמני עוברים באותה עת תהליך של ברוטליזציה, איבוד צלם אנוש {גם החיילים הגרמנים עוברים תהליך מסוים של דה הומניזציה שונה משל היהודים}, והדבר משפיע על תחומים רבים במלחמה וביניהם גם היחס כלפי היהודים עובר הקצנה חמורה.

 

גלריה 4- ראשית הפתרון הסופי: חיילי האייזנצגרופן, בורות הירי, ועידת ואנזה, דמות הרוצח הנאצי;

 

(תמונת החייל הגרמני שיורה באישה)- עם התקדמותו של הצבא הגרמני הוטלה המשימה של השמדת היהודים בכל שטח שנכבש ע"י הוורמכט על עוצבות מיוחדות שנקראו האייזנצגרופן. עוצבות אלו היו אחראיות ל'נקות' את היהודים משטחי הכיבוש הגרמני ע"י הרג המוני של יהודים בבורות ירי; היו אלו חיילים אשר נחשבו לאליטה של הצבא הגרמני, וניתן להבין כי ראו במשימה זו שליחות חשובה- תמונה זו, לדוגמא, נשלחה כגלויה מאחד החיילים למשפחתו.

 

(תמונת בורות הירי באב יאר)- סיפור עדותה של דינה פרוניצ'ב; דינה פרוניצ'ב הייתה יהודיה אוקראינית ממשפחה חילונית, שהתבוללה והתחתנה עם אוקראיני נוצרי. דינה ראתה עצמה כחלק מהחברה האוקראינית והיתה בעלת דרכון אוקראיני. עם פלישת הגרמנים לאוקראינה התבקשו היהודים להתרכז במקומות מסוימים על מנת 'לעזור למאמץ המלחמתי למען אוקראינה'.  דינה פרוניצ'ב מלווה את משפחתה לפתח מחנה הריכוז ונכנסת כדי להפרד מהם. בדרכה החוצה עוצר אותה חייל גרמני והיא מיד מוציאה את דרכונה האוקראיני באינסטינקט, שוכחת כי למעשה כתוב שם שהיא יהודייה... היא נאסרת במחנה ונשלחת יחד עם שאר היהודים ליערות, שם מספרים להם כי הם מגויסים לעבודות סיוע לצבא האוקראיני. למעשה כלל היהודים שמגיעים לשם נרצחים בבורות הריגה. היא מגיעה עם משפחתה לבאביאר- גיא הריגה של יהודים מצפון לקייב. אביה של דינה מתריע בה לברוח והיא מנסה להנצל בעזרת תעודת מקצוע; לאחר שהיא פונה לחייל הוא משחרר אותה לקבוצת עובדים לא יהודיים שנמצאו במקום ולא היו מיועדים להריגה. כאשר מגיע למקום קצין ס''ס לאחר שנרצחו כל היהודים הוא מחליט לרצוח גם את קבוצת הלא יהודים ששהו במקום כיוון שהיו עדים לרצח. היא מועמדת בשורה יחד עם שאר הנורים למוות ונופלת לבור, אך נותרת בחיים ומצליחה להנצל.

 

כיצד לדעתכם דינה הצליחה להינצל? מדוע לא ירו בה חיילי הס"ס?

 

מצבם הנפשי של החיילים החל להתערער בעקבות הרצח בבורות הירי, שיטת הרג זו יצרה קרבה וקשר ישיר בין הרוצחים לקורבנות, וחיילים רבים החלו להראות סימני חולשה ופרקו עול בשתיית אלכוהול רבה. רבים מהם היו שיכורים רוב הזמן, לעיתים פיספסו יריות. ייתכן גם כי חלק מהחיילים אף פיספסו בכוונה- מתוך רצון להציל קורבנות ובמידת מה 'להקל' על מצפונם.

הגרמנים מבינים כי שיטת הרג זו אינה יעילה, היא מבזבזת תחמושת, משפיעה על החיילים, וקשה להסתיר את הראיות לרצח. לכן הם מחפשים פתרון יעיל יותר ומוצאים אותו לבסוף בהקמת מחנות ההשמדה.

 

(חלל ועידת ואנזה: תמונות הבכירים הנאצים שהשתתפו בועידה)-

 

מדוע לדעתכם מוצבות תמונותיהם של הרוצחים? האם עלינו לספר את סיפורם?

 

תמונות הרוצחים הנאצים מוצבות לכל אורך המוזיאון בצורה של תאים שחורים אשר ניתן לפתוח ולקרוא בהם את קורותיהם; דבר זה נועד להזכיר לנו כי האחראים למעשים אלו היו בני אדם, ולרוב היו אלו אף אנשים משכילים מאוד ; אדולף אייכמן לדוגמא, שנאסר בישראל בשנות ה-60 תואר ע''י הפסיכיאטרים שבדקו אותו כ'אדם נחמד מאוד'. הם היו אנשי משפחה אוהבים ואכפתים, שדאגו ילילדיהם ואף התגעגעו אליהם מאוד, לדוגמא- {הקראת מכתבו של קרל קרצמר למשפחתו}.

 

הבכירים הנאצים מתכנסים לועידה בינואר 1942 על מנת לתאם את ההליכים הבירוקרטים של רצח היהודים. זוהי ועידה של בכירים בדרג שני; היטלר, גבלס וגרינג לא נוכחים בה. חשוב לציין- הפתרון הסופי נקבע טרם ועידת ואנזה על אף שלא נמצאה פקודה ברורה המתארת נקודה מסוימת שבה הוא התחיל. בועידה זו התכנסו בכירי המפלגה הנאצית; אנשים אלה היו ברובם 'רוצחים בירוקרטים'- ידיהם לא לקחו חלק פעיל במעשי הרצח, אך נטלו חלק בהליכים הבירוקרטים הקשורים לרצח, והיו אחראים לתכנון הפעולות.

 

גלריה 5- הפתרון הסופי: מחנות ההשמדה, אנשי הזונדרקומנדו, החיים במחנות העבודה;

 

(דגם אושוויץ)- אושוויץ היה מחנה ההשמדה הגדול ביותר. מטרתו היתה להשמיד כמה שיותר יהודים בכמה שפחות זמן; ההשמדה נעשתה בצורה של תאי גזים ולאחר מכן שריפת הגופות. במחנה פעלה מערכת הטעיה משומנת שמטרתה לגרום ליהודים לחשוב כי הם באו לנפוש- חילקו להם סבונים, הביאו להם גלויות ונתנו להם לשלוח חזרה, שמרו להם חפצים ונתנו להם מספר קבלה שעל פיו יקבלו בסוף את חפציהם. הנאצים הציגו את שיטת ההריגה בגז כמוות נטול כאבים, ולמעשה טענו כי הם משמידים את היהודים בצורה ה'מוסרית' ביותר, כשבעצם מדובר במוות כואב ואכזרי מאוד.

 

מעט מאוד גרמנים השתתפו בפעולת ההדמדה המעשית; מי שהיו אחראים לתפעול מכונות ההשמדה  היו אסירים יהודים שנקראו הזונדרקומנדו. גילוח השיער, הפשטת אנשים, הסרת שיני זהב, הפעלת המשרפות- נעשו ע''י הזונדרקומנדו.

 

מדוע לדעתכם אנשי הזונדרקומנדו הסכימו לעשות עבודה זו?

 

אנשי הזונדר קומנדו בצעו את עבודתם מתוך נסיון נואש לשרוד; הם קיבלו תוספות מזון, סיגריות ואלכוהול שעזר להם לבצע את עבודתם ללא היסח דעת, ובצורה זו הצליחו להבטיח את השארותם בחיים לתקופת מה.

 

(תמונות מחיסול יהדות הונגריה)- בניגוד מוחלט לאינטרסים הצבאיים של גרמניה מחליטים הנאצים לצאת במבצע גדול וכולל שדרש התכנסות מיוחדת של כוחות ותשתיות רבות על מנת לחסל את יהודי הונגריה בשלב שבו ברור כי הצבא הגרמני על סף כניעה.

 

מדוע לדעתכם הגרמנים פועלים כך?

 

דוגמא למוחלטות האידיאולוגיה הנאצית- ניתן לראות בנקודות רבות במהלך המלחמה כי הנאצים פועלים בניגוד מוחלט לשיקולים אסטרטגיים צבאיים וביטחוניים, ומעדיפים את לנקוט בצעדים המשרתים את הגשמת האידאולוגיה.

 

גלריה 6- התנגדות והצלה: חיי היהודים ביערות, חסידי אומות עולם; 

 

(תמונה ממחנה המשפחות של האחים ביילסקי)- טוביה ביילסקי היה יהודי בן למשפחת חקלאים מכפר קטן ששוכן בגבול בין רוסי לפולין. כאשר פלשו הגרמנים לשטח ב-1941 ורצחו את הוריו ובני משפחה אחרים ברח ביילסקי ליערות יחד עם אחיו זוסיה, עשהאל ואהרון. הם השיגו נשק והצליחו לבנות גרעין פרטיזנים שכלל 17 איש. טוביה נבחר למפקד הקבוצה ושלח שליחים לגטאות השונים על מנת להזמין אחרים להצטרף לקבוצתם ביערות. מאות יהודים נהרו אל המחנה של משפחת ביילסקי, שהיה שונה משאר גדודי הפרטיזנים ששכנו ביערות; היתה זו קהילה יהודית ביער שכללה בית כנסת, מרפאה, בית ספר, ועוד. הגרמנים רדפו את ביילסקי כל תקופת המלחמה ואף הציבו פרס על ראשו. בקיץ 43' פתחו הנאצים במצוד אחר הפרטיזנים הלוחמים ביערות וביילסיקי נאלץ לסגת מהיער ולהעביר את שוכני המחנה מן היער המגודר. שלושה מן האחים ביילסקי- אהרון, זוסיה וטוביה הצליחו לשרוד את המלחמה בעוד אחיהם עשהאל נהרג כחייל בצבא האדום. הם עלו לארץ ב1945 והשתכן מאוחר יותר ב1954 בארה"ב.

 

(מגירות חסידי אומות עולם: תדיאוש פנקייביץ')- פולני  אשר הפעיל בית מרקחת בסמוך לגטו קראקוב, והציל יהודים רבים ע''י מתן תרופות וטיפול בחולים.

 

 

הקריטריונים לקבלת אות חסיד אומות עולם- לא יהודי אשר סיכן את חייו למען הצלת יהודים.

 

גלריה 7- עולם המחנות;

 

{צפייה בעדותו המצולמת של רומן פריסטר}- רומן פריסטר בוחר להעיד על המקרים הקשים ביותר, ובעדותו המחולקת לכמה קטעים ופזורה במוזיאון הוא מעיד על החלקים הקשים ביותר שחווה במלחמה. פריסטר מספר שהוא בחר להציג קטעים אלו מכיוון שהיה לו חשוב להמחיש מהו גודל הקרע שיצרו הנאצים בנפשו של האדם הבודד, וכמה ערערו את אמות המידה המוסריות של האנשים.

 

 (קיר תמונות ממחנות העבודה)- מחנות העבודה היוו למעשה כלי בידי הנאצים לניצול כלכלי של היהודים. רשויות הס.ס השכירו את כוח העבודה של האסירים היהודים שבידיהם לחברות גרמניות שונות. מעבר לכך היתה זו דרך נוספת להשמדה- חלק ניכר מהאסירים במחנות העבודה מתו כתוצאה מהנטל הפיזי הכבד ומהתנאים הקשים. היהודים במחנות העבודה חיו במציאות יומיומית שהתנהלה בסימן תהליך הדה הומניזציה שהחלו הגרמנים טרם המלחמה- השירותים היו למעשה אורווה {תמונת השירותים}, סימון מס' על הזרוע. על אף נסיון הדה הומניזציה של הגרמנים, אסירים רבים סרבו להכנע לכך- רבים מהניצולים מעידים כי שמרו באדיקות על פניהן האנושיות בעוד הנאצים הם אלו אשר למעשה הפכו תהליך של דה הומניזציה בביטויי הרשע והאכזריות שהפגינו.

 

הקאפואים- מחנות העבודה נוהלו ברובם ע''י אסירים גרמנים שהיו פושעים, אנסים גנבים וכו' שעבודתם במחנה היוותה למעשה את זמן שהייתם בכלא. 

 

דילמות שהעסיקו את האסירים: איפה כדאי לישון, למעלה או למטה?

 

למטה- סיכוי רב יותר לחלות. למעלה- סיכוי לאחר למסדר הבוקר, סיכון גדול.

 

גלריה 8- לחזור ולחיות: מחנות העקורים, העלייה לארץ ישראל;

 

(ויטרינה עם פריטים ממחנות העקורים)- לאחר השחרור וסיום מלחמת העולם ה-2 ניצולים רבים שבים לבתיהם הישנים ומגלים כי הם מיושבים ע''י אחרים והם אינם רצויים שם. חלק מהניצולים מוצאים את מקומם במדינת האם שלהם, ואלו שלא מוצאים עצמם במחנות שהקימה עבורם ארה"ב בשטחי מערב אירופה. רבים מהיהודים שהיו במחנות העקורים חשו בדידות איומה ותחושת בלבול רבה. לדוגמא- אחוז ההתאבדויות במחנות אלו גבוהה הרבה יותר מאחוז ההתאבדויות במהלך המלחמה. היהודים העקורים מחפשים את דרכם. רבים מהם מוצאים נקמה בהקמת משפחות וטיפוח דור המשך- אחוזי הילודה והנישואים במחנות אלו גבוהים מאוד {חופה}.

 

(תמונות מהכרזת העצמאות, העלייה לא"י, שירת הילדים ממומקץ')-

 

מדוע לדעתכם המוזיאון ההיסטורי נסגר בתמונות אלו?

 

השואה מהווה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית והדיון בה מתפתח ומעמיק עם השנים. ברקע תמונות מן העלייה לא"י ויישובה מחדש על ידי יהודים, אלו מוצבת תמונת הילדים אשר הופיעו במיצג הפותח את המוזיאון- שירת התקווה מקבלת משמעות חדשה, סגירת מעגל.

 

היכל השמות-

 

היכל השמות הוא מקום אשר נועד לתעד את זהותם של האנשים שנספו בשואה ואין מי שיספר את סיפורם. כל אדם אשר מכיר מישהו שנרצח בשואה יכול למלא דף עד שיהווה תיעוד של זכרו. כשמביטים למעלה רואים תמונות שהן למעשה סריקות של דף עד יחד עם תמונות של נספים; דף עד הוא למעשה תעודת זהות לאדם שהיה בשואה ולא חזר ממנה. מתחת- באר עמוקה המייצגת למעשה שלל פרשנויות שונות; ניתן לומר כי זהו החלל שנפער בחברה היהודית, תהום השכחה, כמו גם ייצוג של הנספים אשר שמם לא ידוע לנו. כאשר מביטים על המים ניתן לראות את השתקפות פניהם של האנשים המוצגים למעלה, אך לא ניתן לחלץ את פניהן המדויקות- סימן לשכחה, ואם זאת ניתן לראות את פרצופם כפי שרואים את השתקפות פרצופנו, סימן של תקווה והמשך.  

 

שדרת חסידי אומות העולם:

 

חסידי אומות העולם הם יחידים ומשפחות, שהדחף האנושי, קול המצפון והאמונה בערך חיי האדם הניעו אותם לסכן את חייהם וחיי קרוביהם למען הזולת, המצוי בסכנת חיים. זהו גילוי חריג ומעודד של אנושיות בתקופת השפל של השואה. בחוק להקמת רשות הזכרון יד ושם נקבע, שעל המוסד לעסוק גם בהנצחתם של "חסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". מאז חקיקת החוק, פנו ניצולים רבים מרחבי העולם שביקשו להעניק למציליהם את אות ההוקרה. התואר מוענק לאחר שוועדה בראשות שופט, בודקת שאכן המציל סיכן את עצמו ופעל ממניעים הומניים. חשוב להדגיש שרבים מחסידי אומות העולם היו אנשים פשוטים שהחליטו לעשות מעשה אל מול העוול הנורא. בדיקה שיטתית מעלה כי קשה לשרטט דמות רווחת של חסיד אומות העולם ומתקבל הרושם כי כח פנימי סמוי לא נתן מנוח ולא איפשר להם לצפות באדישות וללא מעש בגזענות, ברדיפת הזולת, באימה וברצח.

ניתן להוסיף שלא תמיד פעלו חסידי אומות העולם ממקום מוסרי. חלקם פעלו ממקום של אינטרס , כמו למשל שינדלר, שרצה לנצל את כוח העבודה הזול שהיהודים היוו עבורו(אמנם בהמשך הוא יכן את חייו למענם , אולם בתחילה , לא פעל שינדלר מתוך גישה אלטרואיסטית דווקא). במקרים רבים , חסידי אומות העולם היו אנשים פשוטי שלפתע ראו יהודי מסתתר אצלם באסם, לאחר שקיללו אות על כך שהוא מסכן אותם, החליטו לעזור לו רק ללילה אחד שעם הזמן התמשך למספר שנים...

 

 

בקעת הקהילות:

 

הבקעה היא מבוך של חצרות וקירות, ושל משעולים פתוחים וחסומים. על גבי האבנים הלבנות, חרוטים שמותיהן של למעלה מ- 5000 קהילות. השראתם של האדריכלים שתכננו ועיצבו את הבקעה נלקחה מחזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל: "הייתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה, והיא מלאה עצמות. והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאוד על-פני הבקעה והנה יבשות מאוד ... לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי, והבאתי אתכם אל אדמת ישראל"(יחזקאל ל"ז).

 

הר הרצל השביל המחבר:

 

השביל המחבר בין הר הרצל ליד ושם נסלל בידיהם של חניכי תנועות הנוער הציוניות בישראל ונחנך בניסן תשס"ג (אפריל 2003), לציון שישים שנה למרד גטו וורשה ולגבורת ההתנגדות היהודית לנאצים בתקופת השואה.

 

השביל המחבר , שביל טבע להולכי רגל, מתחיל בסמוך לכניסה ליד ושם, ועולה ופוגש את מסלול המבקרים בהר הרצל סמוך לחלקת גדולי האומה. ההליכה בשביל מהווה ביטוי סמלי ישיר ומרגש לחיבור בין שואה לתקומה.

 

 

אנדרטת נצר אחרון:                                                                                                                

אנדרטת נצר אחרון היא יד זיכרון לעשרות חללי מערכות ישראל, גברים ונשים, ניצולי שואה שנותרו נצר ושריד אחרון למשפחתם, שעלו לארץ, התגייסו לשורות הצבא ונפלו בקרב על תקומת המדינה. באופן סמלי והולם נקבע מקומה של אנדרטה זו על השביל המחבר, בין אתר ההנצחה לנספים בספינות המעפילים לבין חלקת גדולי

האומה.

 

הר הרצל קבר הרצל:

 

הר הרצל מהווה את בית העלמין הלאומי של ישראל . לאחר קום המדינה החליטה הממשלה על הקמת בית עלמין ממלכתי שינציח את גדולי האומה וכן יוק בית עלמין צבאי שינציח את חללי צה"ל . אלו שנהרגו בקרבות באופן קונבנציונאלי ואלו שלא זכו להגיע לקבר ישראל באופן רגיל ונקברו בקברי אחים על על מנת להנציח את גבורתם ואת האתוס היוצא מפעולתם.

 

 

הקבר החשוב ביותר בהר הינו קברו של חוזה המדינה בנימין הרצל , שעצמותיו הועלו להר בשת 1949 לאחר סיום מלחמת העצמאות.

הועלו עימו גם עצמות הוריו. עם השנים ולאחר פולמוס בעניין הועלו עצמות בנו ,הנס, ובתו פאולינה, . כמו כן הוקמו נקודות הנצחה , מעין קברים לציון זכר אשתו יוליה ובת טרודה שלא נודע מקום קבורתן.

כמו כן קבור במקום גם אחיינו שהתאבד בגיל צעיר בארה"ב. יש מה להרחיב בעניין ולא כאן המקום.

 

חלקת גדולי האומה:

 

חלקת גדולי האומה נועדה להנציח ולכבד את גדולי האומה מתוך הבנה שנתינת הכבוד להם בקבורתם בחלקה זו מהווה הן נתינת כבוד למדינה, הן פעולת הערכה לפועלם של אות גדולים שהשקיעו את חייהם למען המדינה ופיתוחה והן כאקט חינוכי ולימודי עבור הבאים לחלקה ללמוד על פועלם של הקבורים בה.

הקריטריונים לקבורה בחלקה קובעים שרק נשיא , ראש ממשלה ויו"ר כנסת יוכלו להיקבר בחלקה מפני שהם מהווים סמל שילטוני. יוצא מן הכלל היה ראש העיר ירושלים, שאעפ"י שלא נמנה על הרשימה לעיל , פועלו הייחודי למען עיר הבירה , ירושלים , הביא את הכנסת לאשר באופן חריג את קבורתו בחלקה.

הקבורה בחלקה אינה חובה אלא רשות. מספר אישים שענו על הקריטריונים בחרו שלא להיקבר בחלקה. בן גוריון נקבר בשדה בוקר, בגין בהר הזיתים, שרת בטרומפלדור, ויצמן במכון ויצמן , ועזר וייצמן באור עקיבא.

 

 

הר הרצל בית העלמין הצבאי –חלקות מיוחדות –

 

החלקות בבית העלמין הצבאי מחולקות לחלקות רגילות בהן יש כיתוב אחיד על המצבה וקבורים בהן זה ליד זה חללים מכל הדרגות. מרב אלוף ועד טוראי(בשנים האחרונות הותר להוסיף כיתובים ואלמנטים אחרים של זיכרון על המצבה) ולחלקות של קברי אחים עבור חללים שלא זכו להגיע לקבורה רגילה או שמקום קבורתם לא נודע עד היום.

כדוגמא לסוג הראשון של קברי האחים ניתן להביא את קברי האחים של חללי כפר עציון שגופותיהם הושחתו ונקברו בשטח בקבר אחד ולכן כשהוצאו על ידי הרב גורן מן השטח הירדני, הובאו לקבורה בקבר אחים.

דוגמא לסוג הקבורה השני , הוא קבר האחים לזכר חללי צוללת דקר שהוא בעצם אנדרטה ותו לא  שהרי חללי צוללת דקר נעלמו בים ולא הובאו לקבורה מעולם.

© 2019 by MZC.  פותח ועוצב על ידי מזח אפליקציות |  Tel: 074-701-37-22

לסיורים: 054-817-5073