הרב שלמה הכהן אהרונסון (אלול ה'תרכ"ג1863 - כ' באדר ב' ה'תרצ"ה1935), היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של העיר תל אביב. כיהן משנת ה'תרפ"ג (1923) עד שנת ה'תרצ"ה (1935).

 

תוכן עניינים

  [הסתרה] 

 

חייו 

נולד באלול ה'תרכ"ג לאביו יעקב, שהיה רב בעיירה קרוצי, בפלך מוהילוב שברוסיה הלבנה. בצעירותו למד תורה אצל אביו, ולא בתלמוד תורה כמקובל. בגיל 15 החל למסור שיעורים בתלמוד בישיבת לידא, בה אביו היה ראש ישיבה. בשנת תרמ"ז התמנה לרב בקהילת גלוכוב, ובגיל 34 קיבל משרת רבנות בנייז'ין, עירו של ניקולאי גוגול. שם הצליח למנוע פוגרום הודות לפנייתו הישירה להמון שביקש להכות ביהודים, והודות לחינו ולשליטתו המלאה בשפה הרוסית ולהשכלתו הכללית. בגיל 43 התמנה לרבה של קייב. בעת משפט בייליס סייע ביד הסנגוריה לנסח את טענות ההגנה, והשתתף בכל מהלך המשפט. בימי מלחמת העולם הראשונה התמסר לעזרה בשביל פליטי גליציה שהתגוררו  בקייב. השתתף האסיפה המכוננת של יהודי אוקראינה כראש הסיעה הדתית "אחדות ישראל".

עקב רדיפות הקומוניסטים ברח לגרמניה, שם נתמנה לרבם של יוצאי רוסיה. בשנת ה'תרפ"ג מונה לכהן כרבה הראשי של תל אביב, במקביל לעמיתו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. הוא הקים תנועה בשם "אחדות ישראל", והשתדל לחזק את החיים הדתיים בתל אביב בדרכי נועם, וקיים יחסי קרבה עם החלוצים אנשי תנועת העבודה. הוא יזם את הקמתה של ישיבה בתל אביב[דרושה הבהרה], יחד עם הרב מאיר בר-אילן ורבנים נוספים.

פעילותו הציונית 

עוד מנעוריו נמשך לתנועת חיבת ציון. הוא היה חברו של שלום עליכם, וקיים קשר מכתבים עם אחד העם ומל"ל. במהלך מלחמת העולם הראשונה סייע לרבבות יהודים שהוגלו בידי צבא הצאר בדרכם לסיביר. מבחינת השקפתו הציונית נטה לשיטתו המעשית של מל"ל. היה ציר באסיפות הכלליות של חובבי ציון. הצטרף אל הציונות המדינית עם הופעתה ואחר הקונגרס הציוני הראשון הגן מעל גבי כתב העת "המליץ" על הציונות מפני מתנגדיה החרדים. כציוני דתי מצא את מקומו במזרחי. במשך שנים רבות היה חבר הוועד הפועל של המזרחי בארץ ישראל ולקח חלק פעיל בוועידות הארציות.

© 2019 by MZC.  פותח ועוצב על ידי מזח אפליקציות |  Tel: 074-701-37-22

לסיורים: 054-817-5073