סיור פורצי הדרך לירושלים

 

להלן פירוט על מתווה סיור,

למעוניינים במדריך ניתן ליצור קשר עם דודי -054-8175073

 

לטרון-

 

מבצע בן נון א' :

 

בשבוע הראשון שלאחר הכרזת המדינה ומשנכנס למערכה הלגיון הירדני, החמיר מאד המצב בחזית ירושלים. כדי למנוע את סכנת כיתור ירושלים, החליט הפיקוד העליון של ההגנה על מבצע בן נון, שעתיד היה להתבצע על ידי חטיבה 7 ,שזה עתה הוקמה. כדי לחזק את החטיבה שהוקמה בחופזה ותחת לחץ ההתפתחויות האופרטיביות, צורף אליה גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני.
חטיבה 7 שתוכננה בחודש האחרון שלפני הכרזת המדינה, הורכבה בין היתר מעולים חדשים רבים, שהגיעו ארצה מיד עם הקמת המדינה, לוחמי חטיבות אחרות ולוחמי פלמ"ח שהועברו אליה לצורך הקמתה. מטרת המבצע הייתה כיבוש אזור ריכוזי האויב בגזרת לטרון ואחזקה קבועה של השטח, כדי לפתוח את הדרך לירושלים. גדוד 32 הועבר תחת פיקוד חטיבה 7 ב- 23 למאי 1948, יום אחד בלבד לפני המתקפה. לא היה לגדוד מספיק זמן להיקלט במסגרת החדשה ,וכן היה חסר לו נשק מסייע.

משימת הגדוד במבצע הייתה אחת החשובות במבצע, והיא כיבוש הכפר לטרון והגבעה ממזרח לו, מדרום למשטרת לטרון. משטרת לטרון הייתה מבנה "טיגרט" בריטי, שישב על ראש גבעה השולטת באש ובתצפית על כל עמק איילון, ובתוכו הדרך לכיוון שער הגיא, בואכה ירושלים. הגדוד נערך לקרב בקיבוץ חולדה והיה מוכן ליציאה, לפי הלו"ז שנקבע ליום 24.5.48 בשעה 22.00 , אולם החטיבה עצמה לא הייתה מוכנה לתנועה מסיבות מנהלתיות ועיכובים אחרים. רק בשעה 02.00 יצאה החטיבה בשיירת מכוניות עד לשטחי ההערכות, נוכח פני לטרון.
בגלל האיחור ביציאה, לא בוצעה תכנית ההתקרבות להסתערות על לטרון בחסות החשכה ובכך נמנעה ההפתעה שאותה ציפו להשיג בבסיס התכנית.
היום האיר ויחידות הגדוד נתפסו בשטח גלוי, תחת אש תופת של תותחי הלגיון הירדני ובאש מכל סוגי הנשק של האויב, שהיה מחופר היטב מסביב לכפר לטרון, המנזר ובמבצר המשטרה עצמו.
ההתקדמות נעצרה. לפלוגה ב' שכבר התקרבה אל הכביש שלמרגלות המנזר נגרמו אבדות רבות. הפלוגה עמדה מול התקפות חוזרות ונשנות במשך שעות רבות, תחת חום כבד ביותר ששרר באותו יום, כך שבנוסף להפגזות שבגללן לא ניתן היה לפנות נפגעים לאחור, הצמא היה נורא. פלוגה א', שהתבססה על משלט 314 (היום הישוב נווה שלום), הדפה התקפות אויב רבות וחיפתה באש על נסיגת לוחמים מחטיבה 7 ואספה לוחמים נסוגים מפלוגה ב'.

הנסיגה הכללית של הכוחות לעבר חולדה החלה בשעות הצהרים, תחת הפגזות מזנבות כבדות ובלתי פוסקות. במבצע נהרגו 74 חיילים.

 

מבצע בן נון ב':

 

לאחר כישלון מבצע בן נון א , הבינו בצה"ל שאחד הלקחים שי להפיק מכישלון המבצע , נעוץ בכך שלא בוצעה השתלטות על הרכסים החולשים על  משטרת לטרון.

לכן הוחלט לכבוש את הרכסים הדרומיים למשטרת לטרון עליהם ישבו הכפרים בית ג'יז ובית סוסין. הרכסים נכבשו בין ה28 ל30 במאי ומוקמו עליהם יחידות ארטילריה כדי לתת חיפוי לכוחות התוקפים ומענה לאש הארטילרית הירדנית שישבה בבית נוביה.

ההתקפה תוכננה לליל ה31 במאי. על הכוחות של חטיבת 7 וגדוד מחיבת גבעתי ,היה לנוע בשני ראשים כאשר ראש אחד היה אמור לכבוש את מנזר השתקנים בלטרון והשני את משטרת לטרון. על מנת לכבוש את המשטרה המבוצרת הותקן להביור על אחד הזחלמים שתפקידו היה להבעיר את מבנה המצודה. בנוסף הובאו 250 ק"ג חומר נפץ על מנת לפרוץ אל תוך מבנה המשטרה.

 

המבצע נכשל כישלון חרוץ. ראשית , עוצמת הכוח הירדני הייתה גדולה משציפו. הצפי היה לגדוד שבפועל התפרסה במקום חטיבה.

שנית הזחלמים הפורצים נתקעו במהלך הפריצה , הן במנזר והן מול המשטרה. הכוחות נחשפו ונאלצו להילחם מול כוחות גדולים שהיו פרוסים בחורשות באזור.

כח זחלמים אחד הצליח להגיע אל חצר המשטרה ולכבוש אותו אולם הלהביורים מחד וחמר הנפץ מאידך , לא הצליחו לפגוע במבנה והירדנים המטירו על הכוחות אש מחלקו העליון של מבנה המשטרה. לבסוף נאלצו הכוחות לסגת כשהם מונים 41הרוגים.

 

פריצת דרך בורמה:

 

כישלון מבצעי בן נון הביא להאצת הצורך במציאת דרך חלופית לירושלים שתעקוף את הדרך המקורית העוברת בשטח הירדני .

על פי המקובל, דרך זו התגלתה במקרה כאשר שלושה פלמחניקים בראשות מוסא אשד שהיה מומחה לג'יפים רצתה להגיע מירושלים הנצורה לתל אביב. הם ניווטו בציר מסריס (שורש)עד לחולדה דרך ציר שהיה מוסתר על ידי הרכס עליו ישבו הכפרים בית ג'יז ובית סוסין.

פלד טען כי הדרך שנעלמה מעיני הירדנים , עבירה לג'יפים.

על מנת להכשיר את הדרך למעבר משאיות תובלה לירושלים נערכו בלילות באופן חשאי עבודות הרחבה של הדרך וב10 ביוני עברה השיירה הראשונה לירושלים ובעצם ביטלה את החסם בלטרון.

במבצע ההר , אוקטובר 1948, נכבש הרכס מדרום לרכס בית סוסין ונסללה למרגלותיו דרך הגבורה ששימשה הדרך הראשית לירושלים עד למלחמת ששת הימים.

 

הערה בדבר הבעייתיות בדרך:

 

חשוב לציין שמבחינת הדרך מתל אביב לירושלים , לטרון קודמת לשער הגיא וכמובן לרכס שיירות ולקסטל אולם מבחינה כרונולוגית של מהלכי מלחמת העצמאות בגזרת הרי ירושלים הקרב על הקסטל (3.4.48) קדם לקרב על משלטי שער הגיא (מבצע מכבי 8-18.5.48) ושניהם קדמו למבצעי בן נון בלטרון (25-31.5.48). יוצא שלמדריך תהיה הדרכה מאתגרת כשידריך בלטרון לפני שער הגיא והקסטל. דרך אפשרית לפתרון הבעיה היא להסביר את המצור על ירושלים שנפרץ במבצע מכבי ות הבעיה שנותרה שלמרות הישגי המבצע

והישג כיבוש הקסטל עדיין היתה הדרך חסומה בלטרון .להתייחס לקרבות בלטרון ואז להגיע לסיפור הקרבות בהרי ירושלים.

 

 

מבצעי הראל ומכבי(רכס שיירות והקסטל)

 

רקע:

 

בחודש מרס 48 עובדה במטה הכללי תכנית מבצעית שכונתה "תכנית ד". שכללה את גיוס וארגון הכוח היהודי במסגרות של חטיבות ונקבעו יעדים מבצעים להשתלטות על כל השטח שהוקצה למדינה היהודית, על גושי ההתיישבות שמחוץ לה, ועל שטחי מפתח לקראת פלישה צפויה של צבאות ערב. נוכחותם של הבריטים הובאה בחשבון, והביצוע היה מתוך שאיפה שלא להגיע עמם לעימות. שינוי שהיה מחוייב המציאות ומהר,לנוכח כשלונות השיירות של מרץ והסכנה של החזרה מתכנית החלוקה.

הבעיה הבוערת הייתה פריצת הדרך לירושלים, ולשם כך תוכנן מבצע "נחשון". לצורך המבצע רוכז לראשונה כוח ואמצעי לחימה בעוצמה של חטיבה, תוך לקיחת סיכון של חשיפת גזרות אחרות. הכוח חומש בנשק שנאסף מיחידות שונות ורכש מצ'כוסלובקיה שהמשלוח הראשון שלו הגיע לקראת המבצע. לראשונה גם הוחלט לא להסתפק בליווי השיירות אלא להשתלט על שטחים לאורך הציר ולהחזיק בהם. מבצע "נחשון" סימל פתיחת שלב חדש במלחמה - נטילת היוזמה בידי הכוח היהודי וראשית הפעלתו במתכונת של צבא סדיר. במהלך המבצע הועברו מספר שיירות לירושלים, ובהמשך נערכו המבצעים, "נחשון", הראל" ו"מכבי" לתפיסת משלטים בדרך ולהעלאת שיירות.

 

 

מבצע נחשון:

 

התבצע בין ה6-11.5.48 על ידי שלושה גדודים מחטיבת הראל . עניינו של המבצע היה פתיחת הדרך לירושלים ויצירת פרוזדור שיאפשר מעבר בטוח של שיירות לעיר.

ריכוז המאמץ לכיוון ירושלים נבע מתוך תפיסת מרכזיותה של ירושלים בעיני בן גוריון והבנתו כי נפילה דל ירושלים תספק עוצמה מוראלית עצומה לאוייב ומכה קשה ביותר למדינה שבדרך.

במהלך מבצע נחשון נכבשו ונהרסו מספר כפרים ערבים משמעותיים שחלשו על הדרך לירושלים כדוגמת חולדה הערבית, דיר מחאסין, הקסטל וקולוניה .

יחד עם זאת , העמדות הערביות שחלשו על שער הגיא ובראשן בית מחסיר לא נכבשו.

במהלך המבצע הצליחו הכוחות להעביר לירושלים שתי שיירות ענק בנות 600 משאיות שהיו משמעותיות ביותר לשרידותה של העיר בתקופה שלאחר המבצע.

אחד הקרבות המשמעותיים במבצע נחשון היה הקרב על הקסטל.

הקסטל היה אחד המעוזים השולטים ביותר על הדרך לירושלים וגבה קורבנות רבים מאנשי השיירות בדרכם לירושלים.

בנוסף הקסטל היווה נקודת שליטה מערבית בטבעת הסגר שהוטלה על ירושלים.

בניגוד לנקודות ערביות אחרות ששלטו על הדרכים לעיר מכיוונים אחרים, השליטה ממערב הייתה קריטית בשל היותה חוסמת את ציר הגישה מתל אביב לירושלים או מילים אחרות ממרכז היישוב היהודי בארץ לירושלים ובכך מנתקת את העיר היהודית ממקור האספקה שלה.

הקרב על הקסטל היה הפכפך. ב6.5 נכבש הקסטל לראשונה, ללא התנגדות משמעותית אולם לאחר שהערבים הבינו שאיבדו את הקסטל, הם הצליחו לארגן כוח שכבש שני משלטים של הפלמ"ח מדרום לקסטל והצליח להגיע אל פאתי הכפר.

השינוי המהותי נוצר עם הריגתו של מפקד כנופיות הרי ירושלים , עבד אל קאדר חוסייני, על ידי אנשי ההגנה שלא זיהו את חשיבות ההרוג.

עד מהרה פשטה השמועה בקרב הערבים שמנהיגם נפל ומוחזק אצל היהודים וכ1200כפריים חמושים עלו הקסטל וכבשו אותו. שלוש כיתות בפיקודו של נחום אריאלי נשלחו לתגבורת אולם הכוח לא היה מודע לכמות הלוחמים ועוצמת האש במקום. מפקדי הכח נתנו פקודת נסיגה וחיפו על הטוראים הנסוגים. הם הקריבו בכך את חייהם.

ב9.5 עלה שוב כוח מתוגבר של הגדוד הרביעי של חטיבת הראל וכבש באופן סופי את הסטל לאח שהתברר שרוב הלוחמים הערביים שהיו עליו התפזרו.

 

מבצע הראל:

 את מבצע נחשון המשיך מבצע הראל שהרחיב את איזור השליטה היהודי בפרוזדור ירושלים. בין השאר נכבש הכפר סאריס ונמשכה פעולת ההשתלטות על שני צידי הדרך כאשר הגדוד הרביעי תופס שליטה על הרכס הדרומי והגדוד החמישי משתלט על הרכס הצפוני.

במהלך המבצע הועברה שיירה בת כמאתיים משאיות לירושלים  . כמו כן הועברו כוחות מחטיבת הראל לתוך העיר על מנת לחזק את הכוח הלוחם בתוך ירושלים במיוד כנגד האתגרים הצפויים עם עזיבת הבריטים את העיר על מנת לסייע בתפיסת שטחים ויצירת רצף טריטוריאלי בעיר.

 

מבצע מכבי:

 

העמדות הערביות שלא נכבשו במבצעים הקודמים, היו העמדות החולשות על שער הגיא ועל הדרך לירושלים באיזור לטרון. המטרה במבצע שהתרחש בתאריכים8-18.5 הייתה לכבוש את נקודות השליטה הללו על מנת להבטיח רציפות תנועה לירושלים ללא נוכחות אויב.

במבצע , שנקרא על שמו של מכבי מוצרי שנהרג באחת השיירות לירושלים, כבשו הגדוד הרביעי את שלוחת שיירות על משלטיה 16, 21 ומשלט 17 , משלט המסרק וכמו כן את הכפר בית מחסיר

 

הגדוד החמישי בסיוע לוחמי חי"ש כבש את שלוחת משלטים מצפון לכביש.

הגדודים המשיכו לאורך הדרך ללטרון וכבשו את הכפר לטרון אולם כשפנו לכיוון יאלו נתקלו בהתנגדות ערבית ובריטית עזה.

בסופו של דבר משטרת לטרון לא נכבשה נתפסה על ידי כוחות הלגיו כשגם מהכפר לטרון נאלצו הכוחות לסגת .

 

ההישג של המבצע היה טיהור כל פרוזדור ירושלים מנוכחות אוייב. הישג זה הניב את פירותיו עם פריצת דרך בורמה שאיפשרה מעבר רציף מהשפלה לירושלים.דבר שהביא באופן סופי להסרת המצור מהעיר.